אה"מ רייסהורס (1757)
_(14596259239).jpg) | |
| "רייסהורס" ו"קארקֶס" לכודות בקרח, תחריט על פי ציור של ג'ון קליבלי הצעיר. איור בספר מ-1744 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
סלופ מלחמתי 18-תותחים - ספינת הבערה מאפריל עד מאי 1758 - ספינת הרעשה מ-1758 עד 1760 - ספינת מחקר גאוגרפי ב-1773 - ספינת הרעשה מ-1775 עד 1778 בשם אה"מ "ת'אנדר" |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
.svg){kind=small} |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנה אזרחית בנאנט, צרפת |
| הושקה | 1757 |
| תקופת הפעילות | 28 באפריל 1757 – 14 באוגוסט 1778 (21 שנים) |
| אחריתה | נפלה בשבי הצי הצרפתי ב-1778 |
| מידות | |
| תפוסה | 66/94 385 טון לפי מידת התפוסה הבריטית הישנה |
| אורך |
אורך כללי: "96-7 רגל (29.4 מ') אורך השדרית: "¼77-1 רגל (23.5 מ') |
| רוחב | "30-8 רגל (9.3 מ') |
| עומק הספנה | "13-4 רגל (4.0 מ') |
| נתונים טכניים | |
| גודל הצוות | 120 איש |
| מספר תרנים | 3 |
| סוג המעטה | מעטה רוחבי שלם |
| הנעה | מפרשים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
18 תותחים של 6 ליטראות 14 תותחי סביבול של 1/2 ליטרה |
אוניית הוד מלכותו "רֵייסְהוֹרְס" (באנגלית: HMS Racehorse) הייתה סלופ נושאת 18 תותחים של הצי המלכותי הבריטי, שהוסבה לימים לאוניית מחקר. היא הייתה במקורה הפריבטיר הצרפתי "מרקיז דה ווּדְרֵיי" (Marquis de Vaudreuil), שככל הנראה נתפסה במהלך מלחמת שבע השנים ונרכשה על ידי הצי המלכותי ב-28 באפריל 1757. האונייה הייתה חלק מן המשלחת שיצאה ב-1773 בראשותו של קונסטנטין ג'ון פיפס בחיפוש אחר המעבר הצפון-מערבי מן האוקיינוס האטלנטי אל האוקיינוס השקט. הוריישו נלסון הצעיר שירת כפרח חובלים באונייה השנייה של המשלחת, "אה"מ קארקֶס", תחת פיקודו של סקפינגטון לאטווידג', ששימש גם כסגנו של פיפס בהנהגת המשלחת.
המשלחת הפליגה מנוֹר ב-10 ביוני, שטה לאורך החוף המערבי של סְבָאלְבָּרְד והתקדמה עד קו רוחב 80°50'N, שם נחסמה דרכה על ידי חזית קרח. הם התקרבו כדי מרחק ראייה מ-Sjuøyane, ליד החוף הצפוני של סבאלברד, ופרח החובלים ג'ון ואלדן, (Walden) עם עוד שני אנשי צוות, ירד לחוף באי המערבי ביותר ב-5 באוגוסט של אותה שנה. האי נקרא מאוחר יותר על שמו – ואלדנויה (Waldenøya, האי ואלדן). המשלחת חזרה כלעומת שבאה.
ב-1775 הוחלף שמה של "רייסהורס" ל"ת'אנדר" (Thunder) והיא דורגה מחדש כספינת הרעשה. האונייה, בפיקודו של קומנדר גיימס גמבייר, נשבתה ב-14 באוגוסט 1778, ליד סֶנְדִי הוּק, על ידי אוניות המלחמה הצרפתיות "הקטור" (74 תותחים) ו-"וָאיאן" (Vaillant, 64 תותחים), שהשתייכו לשייטת בפיקודו של הרוזן ד'אסטן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Winfield, Rif (2007). British Warships in the Age of Sail 1714–1792: Design, Construction, Careers and Fates. London: Seaforth.
